מה עובר במח המתבגר?

"בסך הכל היא ילדה טובה, תמיד עושה שיעורים. היא לא אוהבת ללכת לבית הספר, אבל עושה את החובות. בזמן האחרון היא מרבה להתלונן שהיא לא מרגישה טוב, היא מתקשה לקום בבוקר ולא כל כך רוצה ללכת לבית הספר. היא גם הפסיקה לנגן וזה ממש חבל והיא עזבה גם את התנועה... היא נראית כועסת כל הזמן ומעדיפה להיות לבד בחדר ולא איתנו בסלון. היא אומרת שכל החברות שלה מעצבנות אותה וכבר לא מעניינות אותה"

"היא יושבת על הספה בסלון, בדרך כלל עם הטלפון ביד, זורקת הערות לכל מי שעובר לידה... לא פעם היא משתמשת במילים לא יפות. אנחנו (ההורים) יכולים לסבול את זה ולהבין שהיא בגיל ההתבגרות, אבל יש לה אחות קטנה, למה היא צריכה לסבול?"

כאשר מדברים על מתבגרים מרבים להסביר על אודות השינויים ההורמונליים והכימיים העוברים עליהם, וכן על שינויים מבניים במוח. ברמה ההורמונלית, המוח המתבגר עובר תהליכים ייחודים בשל שינויים משמעותיים ברמת הורמון גדילה, הורמוני המין וההורמונים אדרנלין וקורטיזון, שמפרישה בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). הבלוטה הזאת מתקשרת עם בלוטת תת הרמה (היפותלמוס) במוח ועם בלוטת יותרת המוח הנמצאת מתחתיה ואחראית על שחרור והפעלה של הורמונים רבים, כולל הורמוני מין. האדרנלין והקורטיזול אחראים על תגובת הדחק של הגוף, ושינויים ברמתם משפיעים על ההתמודדות שלנו עם מצבי לחץ.

השינויים ההורמונליים המתרחשים בגיל ההתבגרות משמעותיים. לדוגמה, הרמה של הורמון המין הזכרי טוסטסטרון והורמון המין הנשי אסטרוגן עולות יותר מפי עשרה. הורמוני המין משפיעים גם על המוליך העצבי סרוטונין, שממלא תפקיד חשוב בבקרה על מצב הרוח ועל רמת העוררות המינית.

גם רמות ההורמון מלטונין, המווסת את מחזור היום והלילה, עוברות שינויים בגיל ההתבגרות. זו הסיבה שבגללה בני נוער רבים מתקשים להירדם בערב או לקום בבוקר. לא פחות חשוב מזה, הורמוני המין משפיעים על המוליך העצבי דופמין. הדופמין, שמופרש מרקמות במוח ומבלוטת יותרת הכליה, אחראי על מגוון תפקידים ובהם תפיסה, למידה, חשיבה גבוהה, ויסות עצמי וקשב. כמות הקולטנים לדופמין בקליפת המוח עולה משמעותית במהלך גיל ההתבגרות, ואיתה משתנה יכולת הקליטה של האות שההורמון הזה מנסה לשגר. לעומת זאת, הקולטנים באזורים אחרים במוח נמצאים ברמתם הסופית כבר בגיל הילדות. התופעה הזו יכולה להסביר את האימפולסיביות ורדיפת העונג ללא עיבוד רציונלי, האופייניים לגיל ההתבגרות.

השינויים המוחיים מופיעים לאורך גיל ההתבגרות באופן שונה אצל כל אחד ואחת, והם משפיעים יותר מהגיל הכרונולוגי המדויק. הידיעה שהמוח מתפתח בצורה משמעותית כל כך לא רק במהלך ההיריון והינקות אלא עד תחילת העשור השלישי לחיים, מחייבת אותנו להבין טוב יותר את תופעות גיל ההתבגרות. אם ניקח דגימת רוק בכל התפרצות של מתבגר או מתבגרת, או אפילו בכל חוסר התחשבות בדעה של אחרים, נגלה את השינויים בכמות ההורמונים. נראה שהשינויים ההורמונליים מסבירים לא פעם את קשיי תהליך ההתבגרות. כפי שאנו שמחים שתינוק היוצא מרחם אימו בוכה, כאשר ריאותיו נפתחות והוא נושם את נשימתו הראשונה, כך כדאי להבין שהתנהגויות רבות בגיל ההתבגרות הן חלק טבעי של התפתחות המוח המתבגר.

אבל אל רק, לא הכל ניתן להסביר על ידי הכימיה. ישנן שאלות קוסמיות, חוצות תרבות, זמן ומרחב, המאפיינות את גיל ההתבגרות.

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ואצור קשר בהקדם.

או חייגו: 058-5222929